השפים הצעירים

---

אני ממש אוהבת את תוכניות מאסטר שף למינהן. כשהגענו לארהב גיליתי שיש כאן מאסטר שף ג׳וניור. היתה לי התלבטות אם לראות את זה עם הילדים כי הם רואים די מעט טלוויזיה ביום, אבל החורף שעבר הכריע אותי ובאחד מהימים הארוכים יחד התחלנו לראות את העונה הראשונה (אנחנו רואים באמזון, אני מניחה שיש עוד אפשרויות). ראינו אותה במקטעים קטנים, של חצי פרק כל פעם כך שהיו לנו המון פרקים לראות. למי שלא מכיר הפורמט הוא כמו של הגדולים רק שכאן השופטים נחמדים והיחס לילדים (לדעתי לפחות) מאוד מכבד ונעים. למרות שמדובר בתוכנית ריאליטי עם ילדים (פורמט שעשוי להיות מאוד בעייתי), להפתעתי מצאתי תוכנית כיפית, עשויה היטב, שמעבירה בעיניי המון מסרים מאוד חיוביים על עצמאות של ילדים, על המסוגלות והיכולות שלהם ועל הרמה הגבוהה (אישית ובישולית) שאליה הם יכולים להגיע. יש בתוכניות האלו ילדים מגיל 8 עד 13, ואשכרה הם מכינים אוכל ברמה של שפים מבוגרים. הילדים שלי מאווווד נהנים מהצפייה בסדרה. אנחנו רואים אותה פעמיים בשבוע בממוצע והם וגם אני אוהבים את הזמן הזה מאוד. אחד מתוצרי הלוואי הכי מגניבים שלא צפיתי אותם, הוא הכניסה של הילדים שלי למטבח. אני אגיד כהקדמה שיאיר הזוגי ואני מאווווד אוהבים לבשל. ושנינו מבשלים עם הילדים המון מאז שהם קטנים. אבל לי היה מחסום מחשבתי על מה ילד בגיל 8 יכול לעשות במטבח לבד, והוא נפרץ בזכות מאסטר שף. מהצד השני, גם הילדים פתאום נורא רוצים לבשל בעצמם. וככה, לאט לאט, בחודשים האחרונים הילדים מבשלים יותר ויותר דברים לגמרי לבד. לפני כמה שבועות קנינו להם ספר בישול ראשון לילדים באנגלית (לבקשתם כמובן) וכל הסיפור עלה רמה. היום שחר הכין לבד קאפקייק בננה מעולים, אורי הכין לבד קציצות טונה (כולל לטגן!) וזוהר (בן 6) הכין לבד סלט חסה וירקות (כולל חיתוך ורוטב). אם הייתם מספרות לי את זה לפני שנה הייתי מתפוצצת מצחוק. אין ספק שיש כאן אתגר בהיבט השחרור, אבל אצלי זה היה לגמרי שווה את זה.