יומולדת פוקימונים לשחר

לכבוד יום הולדת שבע, שחר ביקש שנעשה לו מסיבה בבית עם כל החברים מהכיתה. זו היתה השנה השנייה שלנו בארה"ב, והפעם הראשונה שאיזהשהוא ילד רצה לעשות מסיבה עם כל החברים, בבית שלנו. אני באופן כללי מאוד אוהבת להפיק מסיבות, אז החלטתי לקפוץ איתו למים, וביחד ישבנו לתכנן לו את המסיבה.

מבחינתח, כלל מספר אחת בתכנון ימי הולדת לילדים בבית הוא להתייעץ איתם. המטרה הכי חשובה בכל החגיגה הזו, היא לשמח את ילד יום ההולדת, ובאופן לא מפתיע בכלל, המון פעמים דברים שאני חושבת שיהיו סופר-מגניבים הם לדעתו שיא השעמום ולהיפך. הנחות היסוד שהסכמנו עליהן לפני שהתחלנו הן שנעשה את המסיבה בחצר שלנו (ולא בבית), ושפחות או יותר נתכנן יומולדת של שעה וחצי סך הכל. פיניתי לנו זמן משותף, ישבנו יחד על המחשב, והתחלנו למצוא רעיונות ברשת. יש המון המון רעיונות, ובשלב הזה כתבנו את כל הרעיונות שאהבנו. הסתכלנו גם על תמונות, וחיפשנו קישורים גם באנגלית וגם בעברית. אחרי שהיתה לנו רשימה ארוכה מאוד של רעיונות מגניבים, התחלנו לסנן. הורדנו את כל הדברים ששחר פחות אהב, וגם את הדברים שאני בשום פנים ואופן לא הצלחתי לדמיין את עצמי מכינה/מארגנת, ונשארנו עם רשימה ששנינו אהבנו והבנו פחות או יותר איך אפשר להוציא אותה לפועל. מתוך הרשימה הזו אני בניתי את התכנון הסופי של היומולדת, כשבעיקר ניסיתי לגוון בין הפעילויות, וליצור מיקס הגיוני של משחקים שכוללים ריצה והוצאת אנרגיה עם פעילויות יותר שלוות שדורשות ריכוז והקשבה.

בסופו של דבר, כך נראה יום ההולדת:

הילדים הגיעו אלינו הביתה בשבת בבוקר, בשעה 11:00, והתאספו בגינה. המשחק הראשון ששחקנו היה משחק בסגנון "ארנבת לבנה-ארנבת שחורה": כל הילדים יושבים במעגל. אחד הילדים (ה"תופס") עומד מחוץ למעגל וטופח לילדים על הראש כשהוא קורא בקול: פוקימון, פוקימון, פוקימון עד שהוא מגיע לאחד הילדים (ה"תפוס") שהוא בוחר לטפוח על ראשו ולקרוא "פיקצ'ו"! ה"תפוס" צריך לרדוף אחרי ה"תופס" מסביב למעגל ולנסות לתפוס אותו לפני שהוא מתיישב במקום שלו. אם הוא מצליח לתפוס את ה"תופס", ה"תופס" ממשיך להיות זה שטופח על ראשי הילדים. אם ה"תופס" מצליח להתיישב במקום של ה"תפוס", ה"תפוס" הופך להיות ה"תופס". משחק כיפי וקליל שכולל הרבה ריצה וצחוקים.

המשחק הבא ששיחקנו היה בינגו פוקימונים. יש ברשת המון, זה האחד שאנחנו בחרנו, בכוונה בחרתי פוקימון שכולל תמונות, כי בגיל 7 לא כל הילדים קוראים מספיק טוב בעצמם. הדפסתי את הלוחות, גזרתי אותם והדבקתי כל לוח על קרטון צבעוני. כל ילד קיבל טוש וסימן את הפוקימונים שיצאנו בגורל. בהתחלה שיחקנו בינגו על שורה או טור, ואחרי הילד הראשון שזכה, שיחקנו בינגו על כל הלוח. היה מעולה ומאוד מתאים לגיל ולקהל.

המשחק הבא היה שוב משחק פעיל יותר. קניתי בהכל בדולר משקפיים של פיקצ'ו וכדור שנראה כמו פוקיבול, סידרנו את הילדים בטור ואורי עמד מולם עם המשקפיים עליו. המטרה של הילדים היתה לפגוע בו (כמו שתופסים פוקימונים באפליקציה). ילד שהצליח לפגוע בפיקצ'ו הפך להיות פיקצ'ו בעצמו. המשחק הסתבר כהצלחה מסחררת! הכדור שקניתי היה כדור בד נעים ולכן שום פגיעה לא היתה כואבת. הילדים נהנו מאוד גם לנסות לפגוע וגם להצליח ולהפוך להיות פיקצ'ו בעצמם.

הפעילות האחרונה היתה להכין פוקימון משלך מפימו. גם כאן, הפעילות התבררה כמוצלחת מאוד. הילדים שאוהבים יצירה נהנו מאוד וישבו על הפוקימונים שלהם יותר מרבע שעה. הילדים שפחות מתחברים, סיימו מהר ורצו למשחק חופשי בחצר. אחרי עשרים דקות בערך אספתי את כל היצירות והלכתי לאפות אותן בתנור.

סוף יום ההולדת היה התכנסות סביב שולחן הכיבוד. הגשנו פיצה ושתייה, ואז הבאנו את העוגה ושרנו לשחר שירי יומולדת והוא כיבה את הנרות.

כל יום ההולדת ארך כשעה ועשרים בערך, והיו לילדים עוד עשר דקות לשחק בעצמם עד שההורים הגיעו לאסוף אותם. גם שחר וגם אני הרגשנו שהיה יום הולדת מעולה: היו מספיק פעילויות, הפעילויות היו מותאמות לקהל וכל הילדים נהנו מאוד. בונוס נוסף מבחינתי הוא העובדה שיום ההולדת היה הפקה זולה מאוד, בטח אם משווים את ההוצאות שהיו לי ליום הולדת בג'ימבורי למשל.

אני יכולה לסכם ולאמר שלמרות החשש הראשוני שלי להפיק יום הולדת בעצמי לחבורה עליזה של ילדים בני שבע, החוויה הכוללת היתה ממש מוצלחת :)